הגן הבוטני באורנים: תפקידו וייחודו
"אין תורת הטבע נקנית אלא על ידי הסתכלות, חקירה, נסיון וקריאה בספר הטבע גופו"
(יהושע מרגולין)
מגישה: סתיו גוטשלק
רקע:
כשחיפשתי מקום ללימודי התואר הראשון והגעתי ליום הפתוח במכללת אורנים -מייד התאהבתי.
המכללה נמצאת באמצע חורש ים תיכוני, אשר הצבעים בו משתנים במהלך השנה.
בתור מדריכת טיולים המרגישה הכי בנוח בטבע, הבנתי שזה המקום היחיד בו אצליח באמת ללמוד.
אחת מפינות הטבע הקסומות במכללה היא "הגן הבוטני".
על גן זה אכתוב את עבודתי.
אז מה זה בעצם גן בוטני?
גן בוטני הינו אתר אשר בו מגדלים מגוון צמחים ע"פ שיטה מדעית ובהתאם למטרות אשר נקבעו בידי יוצריו. הגן משמש לכעין אכסניה לאוספי הצמחים אשר בהם משתמשים למחקר.
הגן הבוטני הראשון בעולם הוקם ב1543 באיטליה באוניברסיטאות פדובה ופיזה, ומטרתו הייתה לשמש לחקר צמחי מרפא.
עם השנים, נוספו גנים רבים ברחבי העולם, היעדים המדעיים התרחבו והמודעות לתרומתם הרבה של הגנים הבוטנים גברה.
כיום הגנים הבוטנים משמשים למגוון מטרות כשהחשובות שבהן הן:
- ריכוז אוספים של מיני בר מאזורים גאוגרפיים שונים.
- שימור וטיפוח מאגר גנטי של צמחי מזון.
- הגנה על מינים אשר מצויים בסכנת הכחדה. (כ-800 גנים בוטנים בעולם מתרכזים סביב נושא זה.)
- חינוך: כיום הגנים הבוטנים פונים לציבור הרחב ומשקיעים מאמצים רבים בחינוך למודעות סביבתית ולקיימות. בנוסף, נערכים בגנים סיורים לימודיים אשר משלבים לימודי טבע בצורה עצמאית בשטח.
הגן הבוטני באורנים:
בשנת 1957 הוקם במכללת אורנים הגן הבוטני. את היוזמה והביצוע ניתן לזקוף לזכותם של אליהו אלמן ושמואל אושרוב. בשנת 2008 הוכר הגן במסגרת חוק גנים בוטניים, וכיום זהו הגן הבוטני המוכר הגדול ביותר בצפון הארץ.
הגן מכיל כ- 1000 מיני צמחים, רובם צמחי ארץ ישראל. ומשתרע על שטח של ארבעים דונם.
שאלת המחקר שלי:
מדוע הוקם הגן הבוטני באורנים מה תפקידיו ומה מייחד אותו?
מקור ראשוני:
המקור נכתב ב11/6/1951.
במקור מפורטת התכנית להקמת: "מחלקה בוטנית במסגרת המכון לטבע ע"ש מרגולין בגבעת אלכסנדר". לפי המקור התקיימה שיחה בשבוע לפני התאריך בו נכתב, בשיחה ככל הנראה הציעו להקים מחלקה בוטנית, ומסמך זה בה לפרט את התוכנית. את התוכנית להקמת המחלקה הבוטנית הציע המתכנת של המחלקה הבוטנית במכון הביולוגי בתל אביב.
בתוכנית מפורטים שלושה סעיפים:
בסעיף הראשון כתובים התפקידים של המחלקה הבוטנית שהם המימוש למטרות שלשמן הוקמה המחלקה. המטרות הן:
הוראת הבוטניקה בסמינר הקיבוצים, מתן הדרכה ועצה למורים הלומדים שם, אספקה של חומרים בוטנים לימודיים לבתי הספר, הדרכה בסידור גינות בוטניות שיהיו בבתי הספר וחקר צמחי ארץ ישראל- לצורך הוראת הטבע.
כדי שהמטרות האלו ימומשו, הסמינר צריך לצייד את המחלקה בכלים מתאימים. עד ההחלטה על הקמת המחלקה הבוטנית, סופקו החומרים הנצרכים ללימוד מתל אביב. אך כעת, החומרים האלו לא יעמדו לרשותו לכן הכרחי לנטוע גינה בוטנית מתאימה.
בסעיף השני מפורט עניין ציוד המחלקה החדשה המוקמת. רשימות הכלים הדרושים ניתנו לעדה ומוטוס. את רוב הכלים היה אפשר להשיג גם בשוק החופשי אך חלק צריך להביא מחו"ל. הכותב מציין כי רוב הרשימות נמסרו לסמינר לפני זמן רב, אך טרם נקנו הכלים.
הסעיף השלישי מדבר כולו על הגינה הבוטנית, אשר אותה צריך להקים כדי לספק חומרים אשר דרושים למחלקה- כמו שנראה בסעיף הראשון. השטח המינימלי לגינה הוא 10 דונם וצריכים להמצא בה מגוון פינות של בתי גידול בהתאם לבתי הגידול בארץ. בהמשך מפורטות העבודות אותן צריך לעשות כדי סדר את הגן. את העבודה יעשו פועלים שכירים אשר חלקם בעלי מקצוע אך מובן מאליו שגם הסטודנטים יסייעו בהקמת הגינה (גם אם עזרתם תיהיה מינימלית בהתאם לעיסוקם הרב בלימודים).
את השתילים לגן תספק משתלת המכון הגאולוגי בתל אביב ללא תשלום.
סיכום ממצאי המקור: מסמך זה לא מגדיר את מטרותיו של הגן הבוטני עצמו. אלא את מטרותיה של המחלקה הבוטנית החדשה. נראה כי הגן הוקם קודם כל כדי לספק חומרים למחלקה הבוטנית. ואולי מטרותיה של המחלקה הן גם מטרותיו של הגן? נראה זאת בהמשך...
עיתונות:
את נושא העיתונות אחלק לשני חלקים: א) עיתונת פנימית - בתוך אורנים ב) עיתונות חיצונית - עיתונות ארצישראלית.
עיתונות פנימית:
בשנת 1967 לכבוד העשור השני להקמתו של הגן הבוטני יצאה לאור חוברת על הגן הבוטני. באחד מדפי החוברת הגדיר אליהו אלמן, אחד המייסדים של הגן את מטרותיו של הגן הבוטני.
הדבר המייחד את הסמינר אורנים הוא הגשמת משנתו של יהושע מרגולין - אשר האמין כי אפשר ללמוד ולהבין את הטבע רק אם מתבוננים בטבע עצמו. לכן, מטרותיו של הגן הבוטני הן:
א. לתת לתלמידים אפשרות להתבונן במיני צמחים שונים מבתי גידול שונים לכל אורך השנה , כך שיוכלו לעקוב אחרי מחזור חייהם לאורך השנה כולה ולא רק על ידי ביקור חד פעמי בבית הגידול שלהם.
אליהו אלמן מציין כי מטרה זו הושגה וכי אכן תלמידי הכיתות מסיירים בגן גם עם מוריהם וגם בזמנם החופשי.
ב. הבנת הביולוגיה עצמה של הצמחים - התבוננות בהאבקה והפרייה שלהם ובצורת ההסתגלות שלהם.
ג. אספקת חומר למשימות חקר של התלמידים ואספקת אוספים לימודיים שבד"כ כדי להשיג אותם יש צורך בסיורים בבתי גידול שונים שבדרך כלל אין זמן לסייע בהם- לכן הגן הבוטני מהווה תחליף כי בו קיימים בתי גידול מכל רחבי הארץ.
ד. אספקת חומר וצמחים לשם ההוראה עצמה. מורה לא יכול לפני כל שיעור לחפש לו מיני צמחים מבתי גידול שונים- גם בגלל המרחק והטירחה וגם כי חלק מהצמחים מוגנים. הגן הבוטני מספק למורה חומר לימודי חי בקלות ונוחות.
ה. הגן הבוטני מאפשר לתלמיד להתנסות בצורה פיזית בגידול וניסוי בצמחייה. לימוד פיזי זה תורם לתלמידים ידע אשר יסייע להם גם כשהם עצמם ילמדו בבתי ספר.
ו. מתקיימות בגן תערוכות לימודיות אשר מכוונות את הלומד לתצפיות נוספות.
אליהו אלמן מדגיש כי כל המטרות הושגו וממשיכות להתממש גם היום.
עיתונות חיצונית:
בעיתון על המשמר בתאריך ה1 ביולי 1965 פורסמה מאת דבורה דור הכתבה הבאה: "האוניברסיטה מעוניינת בבוגרי אורנים".
בכתבה נכתב כי למרות שהסמינר שייך לתנועה הקיבוצית- 44% מהלומדים- הם בני עיר. מדוע? כי הרמה הלימודית באורנים גבוהה מאוד. לא שמים דגש רק על המטודיקה בה משתמשים המורים אלא בעיקר על חומר הלימוד המקצועי עצמו. בהמשך הכתבה מפורטים הכלים הטובים שרוכשים הסטודנטים במכללה, כמו היחס המיוחד בין המורים לתלמידים שנותן למורים לעתיד דוגמא אישית. והמקומות המיוחדים שיש במכללה כגון המכינה ליהדות, ייעוץ לילד, הכשרת מטפלות מיוחדות.
אך אני רוצה להתייחס בעיקר לנושא - מה לומדים ובאיזו שיטה.
אחת מארבעת יסודות הלימוד באורנים היא "פסיכולוגיה דינמית"- שעיקרה גישה לילד. אפשר למצוא המון בוגרי מכללה שנדבקו באהבה לטבע ויוצאים למצוא אבנים צמחים ובעלי חיים מיוחדים בטבע. בשיעורי הטבע באורנים יש פינת חי וגן זאולוגי אשר מאוכלס על ידי בעלי חיים שניצודו בעזרת בוגרי אורנים וילדי בית ספר. במכללה קיימים גם מעבדות לטבע ואולמות זאולוגיים ומשתרע גן בוטני אשר בו קיימות פינות ובהן בתי גידול לכל אזור בארץ.
הכתבה מסבירה מה מיוחד בסמינר אורנים שהאוניברסיטה מעוניינת בבוגרים שלה. אך כן חשוב להבין שהכתבה פורסמה בעיתון על המשמר- שהיה עיתון של השומר הצעיר (פורסם בין השנים 1943-1995).
העיתון התבסס בעיקר על מאגר מנויים מקרב חברי הקיבוצים של השומר הצעיר. חשוב לציין את הפרטים הבאים, כי גם אורנים הוקמה על ידי התנועה הקיבוצית. כך שמאוד הגיוני שעיתון של השומר הצעיר ישבח את בוגרי אורנים. אך למרות הסתכלות ביקורתית זו נראה גם בכתבה כי הגן הבוטני מגשים את מטרתו -לימוד טבע לא מתוך הספר אלא מהתבוננות בטבע עצמו.
מקורות אודיו - ויזואלים:
ד"ר מוקי גרוס, מנהלת הגן הבוטני באורנים מספרת על אהבתה לאנשים ולטבע ובעיקר על ניהול הגן הייחודי ביותר בארץ:
ניתוח ההסכת:
לכבוד 70 שנה לאורנים, הוקלטו 70 הסכתים שבאחד מהם מרואיינת ד"ר מוקי גרוס, מנהלת הגן הבוטני.
בראיון מוקי מספרת כי מה שייחודי בגן הוא שזהו הגן היחיד בארץ ששייך למכללה/אוניברסיטה. שאר הגנים הבוטניים מחוברים לאוניברסטאות, אך לא שייכים לאף מוסד אקדמאי.
בהסכת מספרת גרוס על הסכנה אשר הייתה צפויה לגן בעקבות תוכנית ההרחבה של אורנים- שהייתה לכיוון הגן הבוטני והרצון לסגור אותו בגלל עלויות האחזקה הגבוהות, היא מספרת שכל הצוות של ביולוגיה אשר היא בתוכו, הזדעזע מהתוכנית, הרי הגן הבוטני הוא כיתות הלימוד שלהן. באמירה זו אפשר לראות כמה הגן הבוטני באמת היה שייך למחלקה הביולוגית כפי שראינו במקורות הקודמים, והיווה כר למחקרים וללמידה מתוך צפייה בטבע עצמו.
מכללת אורנים הציבו תנאי- אם יהיה אדם אקדמאי שייקח את ניהול הגן על עצמו, הגן לא ייסגר. וכך ד"ר מוקי גרוס התנדבה לקחת אותו על עצמה בתחילה לשנה, שנתיים אך היא התאהבה במקום ונשארה בו עד היום.
בהמשך ההסכת מספרת גרוס על שיתופי הפעולה המיוחדים שנוצרו בגן הבוטני. נראה כי הגן שהוקם בשביל המחלקה הביולוגית של אורנים הפך למרחב למידה לעוד חוגים במכללה כמו שניתן לראות בסרטונים הבאים:
סיור שירה בגן הבוטני:
כתבה בערוץ 1 על הגן הבוטני:
50 שנה אחרי הקמתו של הגן הבוטני ניתן לראות שינוי בתפיסה האומרת כי הגן הוא למען המחלקה הביולוגית בלבד. בגן הוקם מסלול שירה. בין עצי הגן, הבריכות ובתי הגידול השונים פוזרו שירים. חלקם נכתבו על זכוכית כך שניתן לראות את הנוף מאחוריו, חלקם נכתבו על לוחות מתכת, חלקם על אבן וחלק אפילו על עצים. השירים אשר כולם קשורים לטבע הכניסו רוח אחרת לגן. הגן לא משמש רק את חוגי המדעים אלא גם את החוג לספרות, לאומנות ועוד. אפשר לצפות בגן בהמון שיתופי פעולה מיוחדים - בית הספר האנטרופוספי שנמצא סמוך לגן ומשתמש בו לפעילות נרחבת לאורך השנה, הגימלאים שמגיעים מידי שבוע לסייע בתחזוקה השוטפת של הגן והמון פרוייקטים מרגשים שצומחים בין שביליו.
מקורות חזותיים:
כיום ניתן לראות בגן הבוטני בתי גידול המשמשים למחקר בחוג לביולוגיה, יצירות אומנות שיצרו סטונטים בחוג לאומנות וכמובן את שביל השירה בו שותף החוג לספרות.
שביל השירה בגן הבוטני
"מקוָוה" - פסל שיצרה ליאור וקסלר סטודנטית בחוג לאומנות
בתי גידול שונים בגן הבוטני
סיכום:
שאלת המחקר שלי הייתה: "מדוע הוקם הגן הבוטני באורנים, מה תפקידו ומה מייחד אותו?"
מקריאה וניתוח של המקור הראשוני שהבאתי- "התוכנית להקמת מחלקה בוטנית במסגרת המכון לטבע ע"ש מרגולין בגבעת אלכסנדר" -נראה כי בראש ובראשונה הוקם הגן הבוטני כדי לספק חומרים למחלקה הבוטנית החדשה שהוקמה באורנים, כי עד אותו הזמן סיפק את החומר למחלקה - סמינר הקיבוצים אשר היה בתל אביב.
אחרי כ20 שנה ניסח אליהו אלמן - ממייסדי הגן, את מטרותיו של הגן הבוטני עצמו- הכוללות בעיקר לימוד וחקר הטבע מתוך התבוננות בטבע עצמו (המטרות כתובות בעמוד על העיתונות, לא ראיתי לנכון לכתוב את כולן שוב).
ד"ר מוקי גרוס בהסכת לכבוד שבעים שנה לאורנים מדברת על כך שהיא בתור מורה בחוג לביולוגיה כשהיא שמעה שהגן הבוטני עומד להסגר לא יכלה לתת לזה לקרות: "אלו כיתות הלימוד שלנו!"
אך בשנים האחרונות החל שינוי בתפיסה האומרת כי הגן הבוטני שייך ללומדים ביולוגיה וטבע בלבד. הגן הפך למרחב למידה רב תחומי "אין תחום שאי אפשר ללמוד אותו בגן הבוטני!" (ד"ר מיקי גרוס) הגן הבוטני כיום הוא כר לשיתופי פעולה רבים, מתנדבים פנסיונרים מהקהילה מגיעים כבר שבע שנים כדי לטפח את הגן, סטודנטים מהחוג לספרות וכתיבה יוצרת בשיתוף פעולה עם החוג לאומנות יצרו את שביל השירה בגן, בקורס חשיבה סביבתית הוכשרו הסטודנטים ליצירת למידה התנסותית בשילוב סמארטפון ברחבי הגן הבוטני. ועוד המון פרוייקטים חינוכיים ומחקרים אשר נערכים ביוזמת הגן ובשיתוף עם גורמים נוספים במכללה ומחוצה לה, שנועדו להרחיב את תפקידי הגן ואת היקף פעילותו.
כל שיתופי הפעולה המדהימים האלו יכלו לקרות בזכות ייחודו של הגן הבוטני.
מה מייחד אותו?
הגן הבוטני שייך למכללת אורנים. אין בארץ עוד מוסד אקדמי שיש לו גן בוטני משלו. ואם תאמרו - הרי לאוניברסיטת תל אביב וגם לירושלים יש גן בוטני- אז חשוב לדעת: הגנים ההם לא שייכים לאוניברסטה. האוניברסיטה לוקחת בהם חלק. אך הגן הוא לא חלק מהאוניברסיטה.
באורנים- הגן הוא חלק מהמכללה- מה שמאפשר המון יוזמות ושיתופי פעולה מבורכים וטובים.
החוויה שלי - היה לי מאוד מעניין לעשות את העבודה. גם השימוש בכלי שונה: בניית אתר, וגם הנושא שבחרתי שהרגשתי חיבור מיידי אליו:) בזכות העבודה יצא לי לסייר יותר בגן, לפגוש את הפנסיונרים המתנדבים. את ליאור וקסלר אומנית שבנתה פסל יפיפה- שהוספתי את תמונתו לאתר.
וגיליתי שיהושע מרגולין קבור בגן הבוטני, זה הרגיש לי ממש סגירת מעגל- האדם שברוח חזונו ומשנתו הוקם בגן נקבר באותו גן שהוא היה האב הרוחני שלו.
ביבליוגרפיה:
מקורות ראשוניים:
התוכנית להקמת המחלקה הבוטנית באורנים (1951):
https://www.oranim.ac.il/sites/heb/SiteCollectionImages/pictures/botanic-garden/docs/time/1.jpg
חוברת במלאת 20 שנה לגן (1967):
את התמונות צילמתי בעצמי, ולאלו שלא- קיבלתי עליהן אישור של זכויות יוצרים:)
מקורות משניים:
הגן הבוטני באורנים, אתר המכללה
https://www.oranim.ac.il/sites/heb/community/botanic/pages/default.aspx
מישר טל, ח' גרוס, מ' וחפץ ג' (2013) למידה התנסותית משולבת סמארטפון בגן הבוטני במכללת אורנים עמ' 107-101
יובל, מ' (2009). "גן אבינועם" במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין- תולדותיו וגילגוליו מגן בוטני לימודי לגן אקולוגי המחנך לקיימות.
ספראי, ע' ושפנייר, י' .(1996) גנים בוטנים לימודיים.
עיתונות יהודית היסטורית, הספריה הלאומית:
https://www.nli.org.il/he/discover/newspapers/jpress